אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר בגירושין הוא השאלה מה ייעשה בבית המגורים של המשפחה. עבור רבים הבית אינו רק נכס כלכלי, ומייצג את הביטחון הכלכלי והאישי, מרכז החיים וזירת הזיכרונות המשפחתיים.
מורכבויות נוספות בקבלת ההחלטה הנוגעת לבית, נובעות משווי הנכס שאינו מבוטל ולרוב עולה על הון ונכסים אחרים, כמו גם התחייבויות והלוואות משכנתא המלוות את הנכס.
בתכנון של פירוק הקשר הזוגי וההפרדה הרכושית, חשוב להכיר את האפשרויות העומדות בפני בני הזוג, מורכבויות והשלכות משפטיות.
מאמר בשיתוף עודד וולף , עורך דין מנוסה ומומלץ לענייני גירושין ודיני משפחה:
מעמד הבית והרכוש המשותף
חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) קובע שבני זוג שנישאו – הרכוש שצברו במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה בין שני בני הזוג, במקרה של פרידה וגירושין.
חריגים לעניין זה:
· בית שנרכש על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין.
· נכס אשר קיבל אחד מבני הזוג בירושה או במתנה, לפני או אחרי הנישואין.
· קיומו של הסכם ממון עליו חתמו בני הזוג בטרם נישאו – וקובע אחרת.
ככל ונכס המגורים נרכש במהלך הנישואים על ידי שני בני הזוג, החוק קובע חלוקה שווה של הנכס/שווי הנכס, בין בני הזוג.
רישום זכויות על הנכס
חלוקת הנכס על פי חוק אינה מותנית ברישומי הזכויות על הנכס בטאבו/הסכם מכר. משמעות הדבר היא כי גם בית שנרכש על ידי אחד מבני הזוג ונרשם על שמו בלבד במהלך הנישואין – ייחשב כרכוש משותף לצורך חלוקה.
אפשרויות לחלוקת הנכס כאשר מתגרשים
בשונה מהון כספי, חלוקה של נכס מקרקעין עשויה להיות מורכבת יותר.
האפשרויות המוצגות מתייחסות לנכס המצוי במעמד של רכוש משותף, ולשני הצדדים זכויות שוות בו:
מכירת הנכס וחלוקת התמורה
פתרון מקובל והוגן הוא מכירת הנכס על פי שוויו בשוק, וחלוקת כספי התמורה בין הצדדים באופן שווה.
במידה והבית מצוי תחת חבות משכנתא, עם המכירה יש לסלק את יתרת המשכנתא ולחלוק ביתרת הסכום.
הפתרון מתאים למקרים בהם כל אחד מבני הזוג מעדיף לפתוח דף חדש ולא להתגורר בנכס, ולמקרים בהם לאף אחד מבני הזוג אין את האפשרות לעמוד בהתחייבות המשכנתא ו/או לרכוש את החלק של הצד השני.
מכירה/העברת זכויות לאחד הצדדים
במידה ואחד מבני הזוג מעוניין לשמור על הנכס, ניתן להגיע להסכמה על רכישת חלקו של הצד השני. מדובר בהליך מעט יותר מורכב, הדורש את הערכת השווי האובייקטיבי של הנכס, תחשיב הכולל את יתרת המשכנתא לצורך הפחתת מחצית מסכום המשכנתא מחלקו של המוכר, הגעה להסכמה עם הבנק על הגדלת ההלוואה וסילוק אחד מן החייבים, הסדרה חוזית.
· בנסיבות אלו לא יחול מס רכישה על הנכס והעברת הזכויות תתבצע ללא מיסוי.
· ניתן לכלול את שווי הנכס והעסקה במסגרת איזון משאבים כולל לצרכי קיזוז. לדוגמא:
גבר שרכש את חלקה של האישה בנכס, ולאחר סילוק המשכנתא היה מחויב להעביר לה את מחצית הסכום: 750,000 ₪.
לזכות האישה עמדה קרן השתלמות בה הצטבר סכום בסך 400,000 ₪, שהגבר זכאי למחציתו.
במטרה להימנע מפירעון הקרן, הוחלט על קיזוז והפחתת 200,000 מן הסכום לו זכאית האישה בגין חלקה בבית, והסכום שהועבר לה עמד על 550,000 ₪.
החלטה על בעלות משותפת וחלוקה עתידית
פתרון שמשרת לא אחת זוגות עם ילדים צעירים, שאינם מעוניינים בטלטלה נוספת ומעוניינים בשימור היציבות עבור הילדים, הוא הסכמה להותיר את הבית בבעלות משותפת, תוך הסדרת זכויות המגורים, העלויות, ואופן החלוקה בעתיד.
מצב זה חוסה תחת ההגדרה "שיתוף נכסי מתמשך" ומחייב הסכמות ועיגון חוזי של מספר סוגיות:
מי מבני הזוג יתגורר בבית – לרוב ההורה המשמורן העיקרי במטרה לשמר לילדים את מקום המגורים העיקרי.
משכנתא – מי מבני הזוג יישא בתשלומי המשכנתא. ככל וההחלטה העתידית היא על מכירה וחלוקה שוויונית בעתיד, מקובל לקבוע חלוקה שווה בסכום המשכנתא החודשי. ניתן להחליט על הפחתה מסכום זה בשל הצורך של ההורה העוזב לממן דירת מגורים נוספת.
מועד המכירה ואופן החלוקה – טווח הזמן המיועד למכירת הבית ולחלוקה בסכום המכירה. לרוב נקבע לאחר גיל 21 של הצעיר בילדים.
תרחישים ושינויים – הסכמה על התנהלות במקרה של שינוי נסיבות, דוגמת: רצון של ההורה המתגורר בבית לעזוב בטרם המועד שהוסכם, צורך/רצון בשיפוץ יקר.
מה קורה כשאין הסכמה?
ככל ושני בני הזוג בעלי זכויות שוות בנכס ולא התקבלה בניהם הסכמה, יכריע בית המשפט לענייני משפחה על בסיס עיקרון ההוגנות והחלוקה השווה, ותוך בחינת טובת הילדים, את מועד פירוק השיתוף ואופן היישום שלו.
בתי המשפט לענייני משפחה רואים בטובת הקטינים כעיקרון מכריע בהחלטה, ועשויים להכריע באופן שיאפשר לילדים להישאר בסביבה המוכרת עד לסיום גיל ההתבגרות, תוך מציאת פתרון של מגורים זמניים או מימון משותף של הדיור.
מיסוי
פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג שנעשה כחלק מהסכם גירושין המאושר בבית המשפט פטור ממס שבח וממס רכישה על פי חוק. יחד עם זאת, במידה והצדדים יבחרו בהסדר ובהעברת הזכויות בנכס לצד שלישי, ייתכנו חבויות מס.
מה קורה כשהבית הוא ירושה?
כאשר מדובר בדירת ירושה שקיבל אחד הצדדים בלבד, הנכס ייחשב על פי חוק לרכוש פרטי שאינו עומד לחלוקה. למרות זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת שאינה ניתנת לערעור, וככל שתוכח כוונת שיתוף בנכס, שימוש משפחתי ממושך, שיפוץ והשבחה שבוצעו ממשאבים משותפים, ניתן יהיה לדרוש זכויות וחלוקה על בסיס זה.
חשוב לדעת: הבית מהווה חלק מן הסעיפים העוסקים ברכוש בהסכם הגירושין. בשונה מסעיפים העוסקים במשמורת ובמזונות ילדים, לא ניתן יהיה לערר על ההחלטה או לשנות אותה לאחר חתימה על הסכם הגירושין.
