בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, לא רק זאת שנדחתה התנגדות האישה לזכות בחלק מעיזבונו של המנוח, אלא שבית המשפט אף הביע מורת רוחו מהתנהלות האישה (אף כלפי המנוח בתקופה הסמוכה לפטירתו), עת חייב אותה, בהוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪ (!).
האישה הגישה תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו היא הינה הידועה בציבור של המנוח ובמקביל הגישה התנגדות לבקשה לצו ירושה שהגישו ילדי המנוח, בטענה שהיא אינה נכללת בחלוקת עיזבון המנוח למרות שהינה ידועה בציבור הזכאית לחלקה בעיזבון המנוח- התנגדות שנדחתה, כאמור, מכל וכל.
התוכן מאת אתר ירושה צודקת https://www.accordil.co.il/
המנוח לא הותיר אחריו צוואה
המנוח, גרוש במועד פטירתו, הותיר אחריו שתי בנות מנישואיו הראשונים ובן אחד מהאישה, עת היה עימה במערכת זוגית בעבר.
כל עיזבונו של המנוח הסתכם במשק חקלאי (אותו קיבל הוא עצמו במתנה מאביו) ולגביו הוגשו בקשות לצו ירושה על ידי יורשי המנוח, ללא שכללו הם (ובאופן טבעי) את האישה כחלק ממצבת היורשים.
האישה טענה כי הינה הידועה בציבור של המנוח- וזכאית לעיזבונו
האישה ניסתה להציג מצג לפיו, לכאורה, היא והמנוח התגוררו יחדיו, ניהלו משק בית משותף ואף היו נאמנים אחד לשנייה ולא ניהלו מערכות יחסים נוספות.
ולכן טענה האישה, כי מאחר והייתה בת הזוג של המנוח והידועה בציבור שלו ב-18 השנים האחרונות טרם פטירתו הרי שמגיעה לה מחצית מעיזבונו של המנוח (מחצית למצער שכן, העלתה טענה נוספת לפיה זכאית אף לכל הזכויות במשק החקלאי- שהוא העיזבון כולו למעשה).
האישה לא הייתה כלל ביחסים זוגיים עם המנוח בסמוך לפטירתו
בית המשפט בחן את ארבעת התנאים שחייבים להתקיים על מנת שתוכר זכות ירושה של בן זוג שאינו נשוי למנוח וקבע כי אינם מתקיימים במקרה דנן:
- קיום חיי משפחה.
- מנהלים משק בית משותף.
- אינם נשואים כלל.
- אין צוואה.
נקבע, כי אמנם המנוח ניהל עם האישה מערכת יחסים, אך זו הייתה לסירוגין ובוודאי שלא בשנתיים שקדמו לפטירתו וכל היחסים ביניהם היו מקצועיים שכן האישה הייתה המטפלת של אביו של המנוח והמנוח היה בכלל מצוי בזוגיות אחרת.
בית המשפט הוסיף והדגיש, כי לא רק זאת שהאישה לא הראתה כי התקיימו בינה ובין המנוח כל יחסי קירבה ואינטימיות ולו מינימאלית, אלא שאף כל יחסה אליו היה מזלזל, לא מכבד ואף גובל בסלידה של האישה מהמנוח.
האישה לא טיפלה במנוח, לא עזרה לו ובוודאי שלא סעדה אותו בימיו האחרונים עת חלה במחלה הקשה ויתרה מכך, היא אף לא הראתה כל רגישות, חיבה, חמלה או עצב על פטירתו, אלא רק חוסר אכפתיות וריחוק, בייחוד בשנים האחרונות.
לאור כל התרשמות בית המשפט, קבע ובאופן חד משמעי כי היא אינה הידועה בציבור של המנוח ואינה זכאית לדבר מעיזבונו.
האישה תוצא מנכסי המנוח ואינה זכאית לדבר בעיזבונו
מאחר והאישה אינה הידועה בציבור של המנוח, היא אינה זכאית להיכלל במצבת יורשיו ואינה זכאית לדבר מעיזבונו המשק החקלאי, אשר התמורה שתתקבל ממכירתו, תחולק בין שלושת ילדיו בלבד שהם יורשי המנוח כדין.
בנוסף, קבע בית המשפט, כי האישה תעזוב את מגוריה במשק עם מכירתו וכן, תשלם הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪ לשני ילדיו שלל המנוח.
כל ניסיונותיה של האישה לקבל כספים לא לה ומצגי השווא שהציגה נחשפו בבית המשפט אשר דחה אותה מכל וכל ובמיוחד כאשר הבין כי המנוח בשום אופן לא התכוון ולא רצה להותיר לה ולו חלק מעיזבונו.
לקריאת פסק הדין המלא: תמ"ש 7911-12-18.
